נתנו לחתול לשמור על השמנת / "ידיעות אחרונות"

תחקיר: כך הצליחו מנהלי החברה הגדולה בישראל לגידול חיות מעבדה להשתלט על המועצה הציבורית לניסויים בבעלי חיים. שחר גינוסר

מי אמר שהמשק במשבר? מי אמר שאין עבודה? בחברת 'הרלן' יש המון עבודה. העסק מתרחב ומתרחב, בקרוב יהפוך הסניף הישראלי למרכז של החברה הבינלאומית, ומחפשים שם כל הזמן עובדים חדשים. אז אם אתם צעירים ונמרצים, בעלי רקע בעבודה עם בעלי חיים, רצוי וטרינרים, זה הג'וב בשבילכם. זאת אומרת, אם אין לכם בעיה עם ללכלך ידיים בגידול ובהשמדה של חיות מעבדה, ואם נביחות כלבים המיועדים לניסויים לא קורעות את לבכם.

'הרלן' היא החברה הגדולה בעולם לגידול ולשיווק של חיות מעבדה לניסויים. שלוחת החברה בישראל פועלת יותר מעשר שנים. במהלך תקופה זו התרחבה והקימה עוד ארבע חברות-בנות, המעסיקות יחד קרוב ל- 70 עובדים. לפני חצי שנה ביקר בישראל נשיא החברה העולמית, האל הרלן, והצהיר: "החברה הופכת את ישראל למרכז עולמי של פעילותה". בכוונתו לשלש את השקעותיו בישראל ולייצא את התוצרת לחו"ל. איך קרה שדווקא אנחנו זכינו? הרלן הסביר ש"המדענים הישראלים מתאפיינים בישירות וביכולת התקדמות מהירה ביחס למקומות אחרים".

באמת התקדמנו מהר. או-טו-טו ישראל הופכת למעצמה עולמית לניסויים בבעלי חיים. חמש שנים אחרי שנכנס לתוקפו החוק, שנועד לצמצם את הניסויים, הצליחה 'הרלן' להיות הראשונה שמקבלת אישור בינלאומי לבצע כאן את כל הניסויים הדרושים לפני שיווק תרופות לבני אדם. אם עד היום נאלצו חברות כ'טבע' להרחיק למדינות אחרות, מעכשיו יתהפך הגלגל: האירופים עוד יגיעו לכאן לבצע בישראל את ניסויים, שבארצותיהם אסורים בחוק מחמת המיאוס.

אלו בשורות מצויינות ל'הרלן', ופחות מצויינות לחיות שלהם. "היו עיזים שהחזקנו אותן שנה וחצי. הייתי רואה אותן, וכואב לי הלב", מספר סולימן משארה, שהיה עד לאחרונה מוותיקי העובדים בחברה. "נתי המנכ"ל היה נותן להן בגוף כל מיני מחלות, והיו להן כל מיני חורים נוראים על הגב, כמו פצעים גדולים. אחר כך היו לוקחים להן דם מהגרון. בסוף היו שוחטים אותן. את הגופה היו שורפים אחר כך אצל ד"ר רוני קלמן למעלה, יש לו מקום מיוחד ששורפים.

"הרבה כלבים היו מביאים מהכלבייה העירונית ועושים בהם ניסויים. חוץ מזה, היו לפעמים מביאים חזירים. אולי מאה קילו, או גורים. היו לוקחים לפעמים חזיר, מרדימים וחותכים לו את הראש בדיסק. הייתי שומע את הרעש של הדיסק. לא יכולתי להסתכל. הייתי רואה את זה ובורח. אחר כך הייתי נכנס, זה היה נראה כמו מלחמה. הם יגידו לך דברים יפים על עצמם, אבל מה שהולך שמה באמת צריך להיות בפנים בשביל לראות. ואת זה אף אחד לא יכול לעשות".

איך הפכה ישראל ארץ מקלט לניסויים בבעלי חיים? פשוט מאוד: ב- 1994, בעקבות קבלת חוק הניסויים בבעלי-חיים, שאמור היה לצמצם עד כמה שניתן את מספר הניסויים ואת סבלן של החיות, הוקמה בישראל המועצה לניסויים בבעלי חיים. המועצה הזאת היתה אמורה לפקח על יישום החוק, אלא שכבר בשלבי הקמתה הצליחו בכירים בחברת 'הרלן' לתפוס בה עמדות מפתח. הם הופיעו בכובע של חוקרים, נציגי הסתדרות הווטרינרים או אנשי אקדמיה, בלי שעמיתיהם יודעים שהם מכהנים בתפקידים בחברה מסחרית, שעסקי תלויים במספר החיות שימכרו. וכך, תוך ניגוד אינטרסים חמור, פעלו מהרגע הראשון באופן ששירת היטב את תומכי הניסויים בחיות, והפכו את החוק לבדיחה. הבדיחה הזאת, חושף תחקיר '7 ימים' נמשכת עד היום.

לפני כעשר שנים החליט מכון ויצמן להעביר את הטיפול בחיות המעבדה לקבלן חיצוני. זה היה הפרוייקט הראשון של 'הרלן' בישראל. מי שנרשם כמנהל והדירקטור הראשון בחברה בארץ, הוא פרופ' אשר משורר, שהיה מנהל המחלקה לחיות ניסוי במכון ויצמן, והיום מועסק כיועץ ל'הרלן'. אצל רשם החברות הוא מופיע כדירקטור ומנהל בחברות הבנות שלה. לא ברור מה מכל זה הוא עושה באמת, אבל מדבריו ברור שמנהל תקין לא היה הצד החזק של 'הרלן' מהרגע הראשון. "השם שלי הוכנס באופן פיקטיבי ל'הרלן'", אומר משורר. "החברה רצתה לקבל הטבות, ורצו אנשים מקומיים, אז 'הרלן' ביקשו להשתמש בשם שלי. אני לא הבנתי את העסק הזה. המכון נורא רצה להביא אותם, אז ביקשו ממנו. מעולם לא הייתי בישיבה של מועצת המנהלים, ולא היה שום קשר אתם. זו פיקציה".

אבל משורר היה קשור ל'הרלן' ועוד איך. למרות שהיה רשום בהסכמתו כדירקטור בחברה הפרטית, הוא פיקח בפועל מטעם מכון ויצמן על הצדדים המקצועיים של פעילות החברה. עד היום משור לא רואה בכך ניגוד אינטרסים. "בצורה כזו היתה לי השפעה גדולה מאוד על החברה", הוא מסביר. "כדי שאני אוכל להגיד להם איזה איכות עבודה רצויה, שתהיה לי אמירה. ובאמת כל פעם אמרתי שהאיכות של החיות לא מספיק טובה, הגנטיקה, או הציוד לא טוב. אבל ייצגתי את האינטרסים של מכון ויצמן".

אבל משורר היה קשור ל'הרלן' ועוד איך. למרות שהיה רשום בהסכמתו כדירקטור בחברה הפרטית, הוא פיקח בפועל מטעם מכון ויצמן על הצדדים המקצועיים של פעילות החברה. עד היום משור לא רואה בכך ניגוד אינטרסים. "בצורה כזו היתה לי השפעה גדולה מאוד על החברה", הוא מסביר. "כדי שאני אוכל להגיד להם איזה איכות עבודה רצויה, שתהיה לי אמירה. ובאמת כל פעם אמרתי שהאיכות של החיות לא מספיק טובה, הגנטיקה, או הציוד לא טוב. אבל ייצגתי את האינטרסים של מכון ויצמן".

מכון ויצמן הוא לקוח של 'הרלן'. אז מי היה איש המקצוע ש'הרלן' העסיקו, אם לא אתה?
היה ל'הרלן' אחד מאנגליה שבא פעם בשלושה חודשים. לא צריך יותר. יש מחשבים, יש טלפונים.

משורר מצפה שנאמין שרישומו כמנהל 'הרלן' היה פיקטיבי, למרות שלמעשה היה נציגהּ הבכיר היחיד של החברה בשטח, כשאותו "אחד מאנגליה" לא שהה כאן במקרה בביקור. אבל מלבד העבודה במכון ויצמן וההתקשרות עם 'הרלן', היה למשורר עוד תפקיד: ב- 94' הוא מוּנה מטעם המועצה הציבורית לניסויים בבעלי חיים לעמוד בראש התת-ועדה החשובה להצעת החלופות לניסויים. תת-ועדה זו אמורה היתה למנוע סבל מיותר של בעלי חיים בכל מקרה שבו נמצאה חלופה מדעית סבירה לניסוי כזה. בפועל, הוועדה הישראלית כמעט לא אישרה אף חלופה. הבוסים הסמויים של פרופ' משורר ב'הרלן' יכלו להיות מאוד מרוצים ממנו.

כבר בתחילת דרכה של הוועדה תמך פרופ' משורר בלהט בהחלטה, שבישראל תאומץ חלופה לניסוי רק אחרי שכבר אומצה גם באירופה, בארה"ב וביפן. יפן נחשבת למדינה נחשלת בתחום זה, כך שלמעשה ישראל הופכת מראש למדינה המפגרת ביותר בעולם מבחינת חלופות לניסויים. "זו החלטה נכונה", מסביר משורר, "אנחנו בישראל נאמץ רק חלופות לניסויים, שיאפשרו לנו למכור תרופות בכל העולם".

ההסבר הזה עשוי היה להיות הגיוני, אילו כיהן משורר במועצה כנציג התעשיינים. יש גם נציג כזה. אלא שמשורר כיהן כנציג הסתדרות הרופאים הווטרינרים, שבה יש 1,200 רופאים. והשאל הכיצד גוף זה בוחר דווקא בווטרינר, שיש לו נימוקים של סוחר חיות. "זה מינוי שנעשה ללא הליך של בחירות", אומר ד"ר ישראל גלס, שכיהן אז כיו"ר הסתדרות הווטרינרים. "משורר מוּנה מתוך הוועדה המדעית".

למרות המכשלה העצומה שהציב משורר, קיימות חלופות לניסויים בחיות מעבדה, שצולחות אפילו את התנאים הקשים שהוצבו בישראל. בתחילת כהונתו כיו"ר התת-ועדה קיבל משורר הסבר על חלופות כאלו במכתב מפורט, ששלח לו עו"ד דני שרמן, שייצג אז את 'נוח', ארגון הגג של הארגונים למען בעלי החיים. אילו אימץ משורר את החלופות, היתה לכך חשיבות עצומה. חוקר המבצע ניסוי שיש לו חלופה סבירה, היה מוגדר כעבריין. עו"ד שמרמן ביקש שמשורר יפעל בתפקידו, כדי שהמועצה תגדיר חלופות אלה כ"סבירות".

בין היתר הציע שרמן חלופות לניסויים הבודקים רעילות של תרופות בארנבות ומסבים להן סבל רב. במכלאות 'הרלן' במכון ויצמן הוחזקו אלפי ארנבות. חלופה אחרת הוצעה לניסוי אכזרי במיוחד בעכברים לבנים, עוד עניף ייצור מצליח של 'הרלן'. בחלק ממדינות אירופה נאסר הניסוי הזה כמעט לחלוטין, לאחר שנמצאה לו חלופה. באנגליה, למשל, נאסר השימוש, והביקוש לעכברים לבנים צנח שם מ- 30 אלף לפני עשר שנים ל- 700 בלבד לפני שנה.

למרות פנייתו המנומקת של עו"ד שרמן כבר ב- 95', לא טרח משורר להעלות את הנושאים לדיון במועצה עד סוף הקדנציה שלו ב- 99'. עמיתיו לוועדה גם לא ידעו ש'הרלן' מוכרת הרבה מאוד ארנבות ועכברים לבנים. ד"ר אנדריי מנשה, המכהן במועצה מטעם ארגון 'נוח': "לא ידעתי אז שמשורר עובד עם 'הרלן', אבל לא ייתכן שמישהו שעובד עם 'הרלן' יטרפד בתפקידו הציבורי החלטה בעניין כזה, שמקובלת בכל העולם".

משורר מסביר שלא הכין את הנושא לדיון המועצה, מפני שלא היה די פנוי לדון בזה. "אני הייתי עסוק מעל הראש. ניהלתי מחלקה של 120 איש, הייתי פה והייתי שם". כשמשורר אומר פה ושם, הוא מתכוון בעיקר לבית החיות של 'הרלן' במכון ויצמן. "הקדשתי הרבה מאוד זמן בהתנדבות", הוא מוסיף, "כדי לסייע לכנסת בניסוח החוק. אני כבר שש או שבע שנים לא במועצה".

כיהנת עד 99', לפני פחות משלוש שנים. למה לא הפעלת את הוועדה שתמליץ על חלופות?
כל העבודה שלי היתה תחת חסות יו"ר המועצה. אילו היה אומר לי לכנס את הוועדה, הייתי עושה את זה. הוא לא אמר לי. אניח חשבתי לעזוב קודם. כל הישיבות האלה היו לטורח נוראי, לא מצאתי בהן שום תועלת ושום עניין. היו לי הרבה מאוד עיסוקים. הוועדה בראשותי מעולם לא התכנסה, מפני שלא קיבלנו חומר, ואיש לא פנה אליי. אני לא יכול לזכור.

קיבלת מעו"ד שרמן מכתב מפורט מאוד על החלופות לניסויים. דיברתם גם בעל-פה, והסכמתה שאלו חלופות סבירות. למה לא לקבל החלטה כזו במועצה?
אני כבר התפטרתי בשלב הזה. אני עזבתי את הוועדה, ולא הייתי בארץ.

ממש באותו שבוע?
כן.

משורר, כנראה, אינו זוכר היטב. הוא היה בישראל, הגיע לישיבות, ושם הביא לפסילת ההצעות. הוא התנגד להחלטה על החלופות, במקום זה הוביל החלטה, שוועדה פנימית של מוסד מחקרי תחליט. בעקבות כך התפטר שרמן מהמועצה, ובמכתב שהעביר לשר לאיכות הסביבה הסביר שכמו שהדברים מתנהלים "המועצה היא בזבוז זמן". שרמן, היום: "לא ידעתי שפרופ' משורר קשור ל'הרלן'. אבל ברור שהוא טרפד את החלופה לשימוש בחיות והעביר החלטה, לפיה החתול ישמור על השמנת - שהחוקרים יבדקו את עצמם. זה צחוק מהחוק. הרי כל השנים אנשי המחקר קבעו לעצמם מה לעשות. בדיוק בגלל זה הקים המחוקק מועצה, כדי לקבוע כללים לחוקרים".

משורר בתגובה: "תפקידי היה לשמור על החיות. אני לא ערכתי שום ניסויים, וכשראיתי מישהו מתאכזר, הייתי מעיף אותו. אני פעם העפתי בבעיטה סטודנט שהרג חיה לא נכון. אני באמת בצד של החיות. מי שרוצה לטפל בצער בעלי חיים, שיבדוק את נושא השחיטה הכשרה, שם שוחטים אלפי פרות ותרנגולות ביום בהכרה מלאה. זה צער בעלי חיים נורא באמת".


להמשך