
מחקר בסיסי ומחקר יישומי
מחקר בסיסי כולל את כל אותם ניסויים אשר אין להם מטרה מעשית או יישומית. מטרת המחקר הבסיסי היא להרחיב את הידע הקיים והמניע העיקרי מאחורי המחקר הבסיסי הוא סקרנות מדעית ולא הרצון לקדם את בריאות האדם או לרפא מחלות. למרות שמחקר בסיסי עשוי להוביל לתגליות משמעותיות, ואפילו ליישומים מעשיים, הוא אינו מתיימר להשיג מטרות אלה. על-פי מחקר מקיף שנעשה והתפרסם בגרמניה בשנת 2005, פחות מאחוז אחד מהמחקר הבסיסי בבעלי-חיים מגיע לידי ישום רפואי. פחות מאחוז אחד!
מנתוני "המועצה לניסויים בבעלי-חיים" עולה שלמעלה מ-80% מהניסויים בבעלי-חיים בארץ הם בתחום המחקר הבסיסי, והם מתבצעים בעיקר במוסדות האקדמיים – באוניברסיטאות ובמכללות. ניסויים במחקר בסיסי גורמים פגיעה מכוונת וקשה במאות בעלי-חיים מדי שנה. במחקרים אלה אף לא ניתן לקיים את המשוואה של עלות מול תועלת מאחר שאין להם תוצאה ממשית או מעשית.
בכל שנה משתמשים במאות אלפי מכרסמים ובאלפי חזירים, חתולים, קופים ובעלי-חיים נוספים בניסויים במחקר בסיסי. במהלך הניסויים האלה הם עוברים מסכת עינויים מתמשכת הכוללת כליאה בתנאים קשים, גרימת מחלות, כוויות, הרעלות, קטיעת איברים, מניעת שינה, התמכרויות לסמים ועוד פרקטיקות רבות ומשונות – פרי המצאתם של נסיינים.
הניסויים בחקר המוח בקופים, שנחשפו במצלמה נסתרת באוניברסיטה העברית ובמכון ויצמן הם דוגמה למחקר בסיסי. במשך שנים ארוכות גורמים לקופים סבל פיזי ונפשי עצום, הכולל כליאה בבידוד, הצמאה יומיומית, ריתוק לסד למשך שעות מדי יום, ניסור גולגולותיהם והחדרת מתקנים למוחם ופרוצדורות מכאיבות הכוללות זריקות אנטיביוטיקה יומיות וגילוח וחיטוי הפצעים שמסביב למתקנים. מדי שנה מוכנסים למעבדות בין 50 ל-100 קופים לצורך ניסויים בחקר המוח בישראל (רובם נרכשים מחוות מזור).

בניגוד למחקר בסיסי, מחקר יישומי נועד להשיג מטרות מעשיות. מחקר יישומי כולל שני סוגי ניסויים: מבדקי יעילות ומבדקי רעילות/בטיחות. ניסויים אלה מהווים פחות מ-10% מהניסויים בבעלי-חיים בישראל.
מבדקי יעילות נעשים בבעלי-חיים המשמשים כ"מודלים" למחלות. באופן מכוון גורמים להם למחלות דמויות מחלות אדם (כדוגמת מחלות זיהומיות) או לסימפטומים של מחלות אדם (כדוגמת מחלות מוח ניווניות), ואז ניתנים להם מינונים גבוהים של חומרים/תרופות כדי לראות אם השפעתם על המחלות או התסמינים יעילה.
מבדקי רעילות/בטיחות מתבצעים בבעלי-חיים בריאים. בעלי-החיים מולעטים במינונים גבוהים של כימיקלים שונים, תרופות וחומרי ניקוי במטרה לחקור את הסכנות הפוטנציאליות הכרוכות בחשיפה לחומרים הנבדקים, כך שהסיכון לבני אדם הבאים איתם במגע יופחת או יימנע.
מבדקי רעילות/בטיחות נעשים על קבוצות גדולות של בעלי-חיים, בדרך כלל משני סוגים: מכרסמים ויונקים גדולים. המבדקים מתבצעים בעיקר בחברות מסחריות. כל בעלי-החיים המשמשים למבדקי יעילות ורעילות/בטיחות מתים במהלך הניסויים או מומתים בסופם.
בישראל טרם הצלחנו לתעד בסתר מבדקים כאלה, אולם בארה"ב ובאירופה הצליחו ארגונים לזכויות בעלי-חיים להחדיר סוכנים סמויים שתיעדו את תהליך המבדקים בחברות מסחריות.
ניסויים בקופים בחקר המוח ובפסיכולוגיה
כתבות/מאמרים מומלצים:
ניסויים בבעלי-חיים – דוגמה מיושנת / תמיר לוסקי
אי המוסריות של ניסויים בבעלי-חיים / אסף עמית

