הצטרפו אלינו
לקבלת עדכונים:
למעלה מ-1000 קופים מסוג מקוק ארוך-זנב כלואים בחוות מזור, חלקם ניצודו מהטבע באי מאוריציוס וחלקם ילידי החווה. חוות מזור היא חלק משרשרת של סחר אכזרי בקופים, אשר ניצודים בברוטליות מצמרות העצים בטבע, מוטסים בארגזים לכלובים בשבי, ותינוקותיהם מופרדים בכח מאימותיהם ונמכרים לעינויים קשים במעבדות בארצות זרות.
בשנת 1991 הוקמה במושב מזור, ברח' המייסדים 10, חברת BFC בע"מ (המוכרת בציבור כ"חוות מזור") – עסק מסחרי בבעלות ארבעה שותפים: ד"ר משה בושמיץ, וטרינר, מנהל החווה בפועל; אלי הולצמן, מנכ"ל "סמייל מדיה" ומנהל בכיר ב-"012 סמייל"; זאב ברין, שותף בחברה להפקת תערוכות "קדמון-ברין" ובעל השטח במושב מזור. שותף רביעי בחווה הוא אוון גריפיטס, תושב אוסטרליה והבעלים של חברת "ביוקלצ'ר מאוריציוס" שעוסקת בצייד קופים מהטבע באי מאוריציוס ומכירתם לחוות רבייה ולמעבדות ניסויים בעולם.
קופים מסוג מקוק ארוך זנב ידועים כבעלי אינטליגנציה חברתית גבוהה. בטבע הם חיים במשפחות ובלהקות מגובשות המונות בין 80 ל-100 קופים. הגורים הזכרים צמודים לאימותיהם עד גיל ההתבגרות (בין 4 ל-5 שנים) והגורות הנקבות נשארות צמודות לאימותיהן במשך כל חייהן. במשך כל חייהם מזהים הקופים את הקרובים להם ודואגים לגורלם. קופי המקוק בטבע מורגלים לתנאי מחייה מרווחים, הכוללים טיפוס על עצים, השתכשכות במאגרי מים, ליקוט מזון מגוון ואינטרקציות חברתיות עשירות.
מגן עדן לגיהנום
חברת "ביוקלצ'ר מאוריציוס" מעסיקה ציידים מקומיים במאוריציוס ומשלמת להם עבור כל קוף שהם צדים מהטבע ומביאים לשעריה. הציידים נוקטים בשיטות אלימות ופרימיטיביות ללכידת הקופים מהטבע. לכידת הקופים גורמת להם סבל רב ומצוקה קשה – פיזית ונפשית כאחד. גם לקופים שהצליחו להימלט מהציידים נגרם סבל בפרידתם מבני משפחתם או מחבריהם ומהדאגה לשלומם. הקופים הניצודים מועברים לכלובים במתקן של "ביוקלצ'ר מאוריציוס" וחלקם מועברים לחוות מזור.
העברת הקופים לחוות מזור נעשית בכלובים סגורים קטנים, במסע מפרך הכולל שעות ארוכות של הובלה במשאיות ושעות רבות של הובלה כמטען בבטן מטוס נוסעים, כאשר במשך כל הזמן הזה נמנע מהם מזון ומים, הם חשופים לחום וקור קיצוניים, לרעשים מפחידים ולחרדות רבות. תחקירים שנעשו אודות הובלת קופים בינלאומית מראים שחלק מהקופים מתים במהלך המסע הקשה הזה וחלקם מגיעים ליעד במצב גופני ונפשי קשה מאוד. חברת "אל על" מטיסה את הקופים מיוהנסבורג שבדרום אפריקה לישראל.
חוות מזור משמשת כ"בית חרושת" לקופים. בעלי החווה מתייחסים אל הקופים כאל "יחידות סחורה" ו"תוצרת" וכל עניינם הוא להפיק רווחים כספיים ממכירת גוריהם למעבדות. בכדי למקסם את רווחיהם, הם מפרידים את הגורים מאימותיהם בגיל צעיר מאוד (בערך שנה), כדי שאלה תיהרנה שוב. הפרדת הגורים הקטנים מאימותיהם גורמת טראומה קשה הן לגורים והן לאימהות. האימהות צועקות ובוכות ומטיחות של גופן בסורגי הכלוב. התינוקות שמועברים ל"כלובי התאוששות" מחפשים את אימותיהם, חווים חוסר אונים ופחד במקום שאינם מכירים, בוכים ומתייסרים. לעיתים הם לא שורדים את ההפרדה מאימותיהם ומתים.
הגורים הרכים נמכרים למעבדות באירופה, בארה"ב ובישראל, לא לפני שבחווה מקעקעים מספר על חזם. מאות גורים נשלחים אל מעבר לים מדי שנה, ספונים בתוך ארגזים קטנים, למסע מטלטל ומפחיד, ועשרות גורים נמכרים למעבדות בישראל – כולם לגורל מר ממוות. כל "יחידה" מכניסה לכיס בעלי חוות מזור כ-2800$.
גורל מר ממוות
הרוב המוחלט של הגורים שנולדים בחוות מזור נמכר לניסויי רעילות במעבדות בארצות זרות. רשימת הלקוחות של חוות מזור כוללת, בין השאר, את מעבדת "קובאנס" בגרמניה (אזהרה: מראות קשים), המכון הביולוגי של שבדיה, מעבדות באנגליה, בלגיה, איטליה וארה"ב. במעבדות האלה הם מוחזקים בתנאים קשים מאוד, ובמהלך הניסויים בהם מלעיטים אותם בכפייה בכימיקלים שונים – בהזרקות לוורידים או באמצעות צינורות לגרונם. מרביתם מתים בייסורים במהלך הניסויים והמיעוט ששורד מומת בתום הניסויים.
רוב הקופים שנמכרים למעבדות בישראל משמשים לניסויים בחקר המוח (אזהרה: מראות קשים). הניסויים בחקר המוח, הכוללים הצמאה תמידית, כליאה בסד למשך שעות מדי יום, קירקוף הגולגולת, ניסורה והחדרת מתקנים למוח החשוף, נמשכים שנים ובתומם הורגים כמעט את כולם, למעט כמה בודדים שמועברים לשיקום (זאת, רק בשנים האחרונות, בעקבות לחץ ציבורי כבד שהופעל על המעבדות).
ישראל משמשת כ"חצר האחורית" של המערב
חוות מזור מעמידה את ישראל בשורה אחת עם מדינות עולם שלישי, כמו סין, מאוריציוס, וייטנאם וקמבודיה – מדינות אשר לא קיים בהן חוק להגנת בעלי-חיים ואשר מייצאות קופים לניסויים לכל דורש. במעשיה אלה, הופכת חוות מזור את ישראל ל"פח האשפה המוסרי" של העולם המערבי. פעילות החווה מעודדת את הגברת השימוש בקופים לניסויים, במקום שימוש בשיטות מחקר מתקדמות והומניות.
מנתונים שנחשפו לאחרונה, עולה שחוות מזור אחראית גם ללכידה מוגברת של קופים מהטבע במאוריציוס. מתברר שלמרות שהחווה מתיימרת להיות "חוות רביה", היא אינה מקיימת גרעין רביה המחזיק את עצמו והיא ממשיכה לייבא קופים רבים מלכידה בטבע גם כיום. במהלך השנים 2007-2001 יבאה החווה קרוב ל-600(!) קופים מהטבע, ובשנת 2007 היא ביקשה וקיבלה היתרים לייבא עוד 180 קופים מהטבע מדי שנה עד לשנת 2010.
פעילותה של חוות מזור גוררת את חברת התעופה הלאומית של ישראל, "אל על", להיכלל ברשימה המצומצמת של שבע חברות תעופה בינלאומיות שממשיכות עדיין להטיס קופים לניסויים, לאחר ש-123 חברות תעופה בינלאומיות הצטרפו לחרם הבינלאומי נגד הטסת קופים לניסויים.
חוות מזור מקבלת את היתרי הסחר שלה מרשות הטבע והגנים. מפסיקת בית-המשפט בשנת 2007 וממסמך שפרסם השר צחי הנגבי (בהיותו השר להגנת הסביבה) ב-2003, עולה שהפיקוח על חוות מזור לקוי, שיכולת האכיפה של הרשויות על הנעשה בחווה מוגבלת, ושדיווחיו ועדותו של הבעלים עצמו, ד"ר משה בושמיץ (המהווה מקור עיקרי, ואף יחיד, לנתונים על פעילות החווה) בקשר לפעילות החווה, נמצאו בלתי מהימנים עח-ידי בית המשפט.
המשך קיומה של חוות מזור הוא כתם שחור על מצפונה של ישראל ועל מצפונו של כל אחד ואחת מאיתנו.
קריאה לפעולה!
בחודש יולי האחרון עמותת מאחורי דלתות המעבדה, בשיתוף עם עמותות נוספות להגנת בעלי-חיים, הגישה לשר להגנת הסביבה דרישה מפורטת ומנומקת להפסיק לאלתר מתן היתרי סחר לחוות מזור. בימים אלה בוחן השר את הנושא והוא אמור לגבש את החלטתו בקרוב.
אנחנו מבקשים מכם להביע את מחאתכם נגד חוות מזור בפני השר:
גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה
sar@sviva.gov.il
פקס: 02-6535958
רח' כנפי נשרים 5, ת.ד 34033, ירושלים מיקוד 95464
קישורים מומלצים:
סרטון "ישראל נגד חוות מזור" (אזהרה: מראות קשים)
נטלי פורטמן נגד חוות מזור (אזהרה: מראות קשים)
ניסויים בקופים באוניברסיטה העברית (אזהרה: מראות קשים)