מחיקת חובות: הדרך החוקית לפתוח דף חדש בחיים

כשאין דרך מוצא מהחובות שנקלעת אליהם, הליך מחיקת חובות עשוי להיות הפתרון שיאפשר לך לפתוח דף חדש. בשנת 2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בישראל, שהחליף את הליך פשיטת הרגל הישן והציע מסלול מהיר יותר ליציאה מחובות. כאן תמצא את כל המידע הנדרש להבנת התהליך, הזכאות והצעדים בדרך למחיקת חובות.

מה זה מחיקת חובות? הבנת התהליך הבסיסי

חשוב להדגיש שזה לא באמת "מחיקה" במובן הפשוט של המילה. זה תהליך משפטי מובנה שבסופו בית המשפט פוטר אותך מחלק ניכר מחובותיך, אחרי שהוכחת שאתה באמת לא מסוגל לפרוע אותם במלואם.

הגדרת מחיקת חובות במשפט הישראלי

המערכת המשפטית בישראל לא מכירה רשמית במונח "מחיקת חובות". המונח המשפטי המדויק הוא "הפטר" – פטור שבית המשפט נותן לחייב מתשלום יתרת חובותיו לאחר שעמד בתנאים שנקבעו לו. ההפטר מגיע בדרך כלל בסוף תהליך של חדלות פירעון, אחרי שהחייב שילם חלק מחובותיו לפי יכולתו הכלכלית.

המחוקק הישראלי הכיר בכך שיש מצבים שבהם אדם פשוט לא מסוגל לשלם את כל חובותיו, ושאין תועלת בהמשך הלחץ והניסיונות לגבות ממנו. במקרים כאלה, נותנים לחייב הזדמנות להתחיל מחדש, לחזור למעגל העבודה והצריכה, ולהשתקם כלכלית.

ההבדל בין מחיקת חובות לפשיטת רגל (ההליך הישן)

עד ספטמבר 2019, האפשרות היחידה למחיקת חובות הייתה דרך הליך פשיטת הרגל. זה היה הליך ארוך, מסורבל ומעמיס, שנמשך לפעמים מעל לעשר שנים. החייבים היו נתונים להגבלות כבדות ונדרשו להוכיח שהם ראויים להפטר.

פשיטת הרגל נתפסה כעונש, והחייבים סבלו מסטיגמה חברתית קשה. נוסף לכך, רבים מהחייבים לא הצליחו בסופו של דבר לקבל הפטר מלא מחובותיהם, והיו נתונים למגבלות לאורך שנים רבות.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש

בספטמבר 2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ששינה מהיסוד את הגישה לטיפול בחייבים. החוק החדש שם דגש על שיקום כלכלי של החייב, ולא על ענישה. מטרתו המוצהרת היא לאפשר לחייבים לחזור למעגל הכלכלי והחברתי בזמן קצר יחסית.

החוק החדש קבע מסגרת זמנים ברורה יותר – בדרך כלל כארבע שנים עד לקבלת הפטר מלא – וצמצם את ההגבלות על החייבים. הוא גם הגדיר שני מסלולים נפרדים: אחד לחייבים עם חובות גבוהים (מעל 172,334 ש"ח נכון לשנת 2025) שמתנהל בבית המשפט, והשני לחייבים עם חובות נמוכים יותר, שמתנהל ברשות האכיפה והגבייה.

בניגוד להליך הישן, שבו הדגש היה על גביית כמה שיותר כסף מהחייב, בהליך החדש מדגישים את היכולת של החייב להשתקם כלכלית ולחזור לתפקד כאזרח מן המניין.

מי זכאי למחיקת חובות? בדיקת התנאים והדרישות

תנאי הסף לזכאות לתהליך

לא כל מי שיש לו חובות יכול לפתוח בהליך מחיקת חובות. כדי להיות זכאי, עליך לעמוד במספר תנאי סף:

1. חייב להיות מצב של "חדלות פירעון" – כלומר, מצב שבו אינך מסוגל לשלם את חובותיך בזמן.
2. מרכז חייך נמצא בישראל – אתה תושב ישראל או שיש לך נכסים או עסקים בישראל.
3. אתה פונה בתום לב, ולא במטרה להתחמק מתשלום חובות שאתה מסוגל לשלם.
4. החובות לא נוצרו במרמה או בפעילות פלילית.

רף החובות המינימלי והמקסימלי

החוק קובע רף מינימלי לחובות כדי להיכנס להליך חדלות פירעון – נכון לשנת 2025, הסף עומד על כ-57,444 ש"ח. חובות מתחת לסף הזה לא מצדיקים את פתיחת ההליך, ובית המשפט עשוי לדחות את הבקשה.

אין רף מקסימלי לחובות, אך ישנה הבחנה חשובה: חייבים עם חובות מעל 172,334 ש"ח (נכון לשנת 2025) יידרשו לפנות לבית המשפט דרך הממונה על חדלות פירעון במשרד המשפטים, בעוד חייבים עם חובות נמוכים יותר יפנו ישירות לרשות האכיפה והגבייה.

ההבדל בין המסלולים משמעותי: ההליך בבית המשפט מורכב ומחייב מינוי נאמן, בעוד שההליך ברשות האכיפה והגבייה פשוט וזול יותר.

מצבים המזכים במחיקת חובות

ישנם מקרים מסוימים שבהם בתי המשפט רואים הצדקה למחיקת החובות:

1. אובדן מקור פרנסה – אם איבדת את עבודתך או שהעסק שלך קרס, וכתוצאה מכך נקלעת לחובות.
2. מחלה או בעיות בריאות – אם חלית במחלה קשה או סבלת מבעיה רפואית שהשפיעה על יכולתך לעבוד ולהתפרנס.
3. משבר משפחתי – משברים כמו גירושין או מות בן משפחה שפגעו קשות במצבך הכלכלי.
4. קשיים כלכליים עקב משבר במשק – כמו משבר הקורונה, שהשפיע על רבים.

חשוב להדגיש: כל המקרים הללו מאפשרים להניח שהחובות נצברו בתום לב, ושאתה באמת לא מסוגל לשלם אותם, גם לא בפריסה לתקופה ארוכה.

חובות שלא ניתן למחוק (יוצאים מן הכלל)

לא כל החובות ניתנים למחיקה. סעיף 175 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מפרט חובות שהמחוקק החליט שאי אפשר למחוק אותם, ובהם:

1. חוב מזונות לפי פסק דין – בחלק מהמקרים בית המשפט עשוי להפעיל שיקול דעת ולהתיר מחיקה חלקית, אך זה חריג.
2. חובות שמקורם בקנסות פליליים או פיצויים שהחייב חויב בהם במסגרת הליך פלילי.
3. חובות שנוצרו במרמה, גניבה או בעקבות עבירות אלימות חמורות.
4. חובות חדשים שנצברו אחרי תחילת הליך חדלות הפירעון.

בנוסף, יש לשים לב שמשכנתאות על דירת מגורים אינן נמחקות באופן אוטומטי – אם תרצה להישאר בדירה, תצטרך להמשיך לשלם את המשכנתה.

דרכים שונות למחיקת חובות בישראל

הליך חדלות פירעון במשרד המשפטים

זהו ההליך המרכזי למחיקת חובות גדולים (מעל 172,334 ש"ח). ההליך מתחיל בהגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון לממונה על חדלות פירעון במשרד המשפטים. הבקשה צריכה לכלול פרטים מלאים על מצבך הכלכלי, רשימת נכסים, הכנסות, הוצאות וכל החובות הקיימים.

לאחר קבלת הצו, מתחילה "תקופת הביניים" – תקופה של כ-9-11 חודשים שבמהלכה ממונה נאמן שבוחן את מצבך הכלכלי ומציע תוכנית לשיקום כלכלי. בתום התקופה, מקבל החייב צו לשיקום כלכלי שקובע תשלום חודשי קבוע לנושים למשך 3-4 שנים, ובסופן – הפטר מיתרת החובות.

ההליך הזה מאפשר מחיקה של חלק ניכר מהחובות, לעיתים 70%-80% ואף יותר, אך הוא מחייב תשלום חודשי במשך מספר שנים לפי יכולתך הכלכלית.

מחיקת חובות בהוצאה לפועל למעוטי יכולת

אם החובות שלך נמוכים מ-172,334 ש"ח אך גבוהים מ-57,444 ש"ח, המסלול המתאים הוא מסלול "מחיקת חובות למעוטי יכולת" ברשות האכיפה והגבייה (הוצאה לפועל).

במסלול זה, ההליך פשוט יותר ואינו דורש מינוי נאמן. רשם ההוצאה לפועל בוחן את בקשתך, את מצבך הכלכלי ואת יכולתך לשלם, וקובע תוכנית תשלומים מותאמת. בסיום התקופה, שנמשכת בדרך כלל 3-4 שנים, יינתן הפטר מיתרת החוב.

היתרון העיקרי של המסלול הזה הוא הפשטות והעלות הנמוכה. החיסרון הוא שהוא מוגבל לחובות בהיקף נמוך יותר.

הסדר חובות פרטי מול נושים

אופציה נוספת היא לנסות להגיע להסדר ישירות מול הנושים, בלי לעבור דרך מסלול רשמי של חדלות פירעון. במקרים רבים, נושים – בעיקר בנקים וחברות אשראי – מוכנים להתפשר על חלק מהחוב כדי להבטיח שיקבלו לפחות חלק ממנו.

הסדר כזה יכול לכלול הפחתה של החוב, פריסתו לתקופה ארוכה יותר, או מחיקת ריביות והצמדות. היתרון בהסדר כזה הוא שאין צורך בהליך משפטי מלא, והדבר לא נרשם ברשויות כ"פשיטת רגל" או "חדלות פירעון".

עורך דין מנוסה יכול לסייע במשא ומתן כזה, ולהשיג תנאים טובים יותר מאשר אם תפנה לנושים בעצמך.

איחוד תיקים והפטר בהוצאה לפועל

אם יש לך מספר תיקי הוצאה לפועל, אפשרות נוספת היא "איחוד תיקים". בהליך זה, כל התיקים מאוחדים לתיק אחד, ורשם ההוצאה לפועל קובע תשלום חודשי אחד שמתחלק בין כל הנושים.

אחרי ארבע שנים שבהן אתה מוגדר כ"חייב מוגבל באמצעים" ועומד בתשלומים, אתה יכול לבקש הפטר מיתרת החובות. זהו הליך טוב עבור חייבים שהסכום הכולל של חובותיהם אינו גבוה, ושיש להם יכולת לעמוד בתשלום חודשי קבוע, גם אם נמוך.

היתרון המשמעותי של הליך זה הוא שאין צורך למכור נכסים כמו בהליך חדלות פירעון מלא. החיסרון הוא שמדובר בהליך ארוך יותר, וקבלת ההפטר אינה מובטחת.

תהליך מחיקת החובות

שלב 1: הגשת בקשה וקבלת צו פתיחת הליכים

התהליך מתחיל בהגשת בקשה מפורטת לפתיחת הליכי חדלות פירעון. אם החובות שלך מעל 172,334 ש"ח, הבקשה מוגשת לממונה על חדלות פירעון במשרד המשפטים. אם הם נמוכים מסכום זה, הבקשה מוגשת ישירות לרשם ההוצאה לפועל.

הבקשה צריכה לכלול פרטים מלאים על מצבך הכלכלי:

• רשימת כל החובות והנושים
• רשימת כל הנכסים שבבעלותך
• פירוט הכנסות והוצאות חודשיות
• הסבר מדוע נקלעת למצב של חדלות פירעון
• טופסי ויתור על סודיות רפואית ובנקאית

בתוך 30 יום מיום הגשת הבקשה, אמור להינתן צו לפתיחת הליכים. צו זה מקפיא באופן אוטומטי את כל הליכי הגבייה נגדך – עיקולים, תביעות משפטיות, וכיוצא בזה.

שלב 2: תקופת הביניים וביטול עיקולים

עם מתן הצו לפתיחת הליכים, מתחילה "תקופת הביניים" שנמשכת כ-9-11 חודשים. בתקופה זו קורים כמה דברים משמעותיים:

1. ממונה נאמן שתפקידו לבחון את מצבך הכלכלי ולבנות תוכנית לשיקום כלכלי.
2. כל העיקולים על נכסיך (מלבד עיכוב יציאה מהארץ) מבוטלים.
3. אתה נדרש לשלם תשלום חודשי זמני לקופת הנשייה, בהתאם ליכולתך הכלכלית.
4. אתה מחויב להגיש דוחות כספיים דו-חודשיים לנאמן, ולשתף פעולה באופן מלא.
5. הנאמן בודק אם יש לך נכסים שניתן לממש לטובת הנושים. נכסים כמו דירת מגורים יחידה בדרך כלל מוגנים.

במהלך תקופה זו, הנאמן מכין דוח מקיף על מצבך הכלכלי ועל הסיבות לחדלות הפירעון, ומגבש המלצה לגבי תוכנית השיקום הכלכלי.

שלב 3: תוכנית שיקום כלכלי ותשלומים חודשיים

בתום תקופת הביניים, הממונה או בית המשפט (תלוי במסלול) נותן צו לשיקום כלכלי. צו זה קובע:

1. סכום תשלום חודשי שעליך לשלם לקופת הנשייה – הסכום נקבע על בסיס יכולתך הכלכלית, ומשאיר לך מספיק כסף למחיה בכבוד.
2. משך תקופת התשלומים – בדרך כלל 3-4 שנים.
3. נכסים שיש לממש (אם יש כאלה).
4. הגבלות שיחולו עליך בתקופת התשלומים, כמו איסור על החזקת כרטיסי אשראי, איסור על יציאה מהארץ ללא אישור, ועוד.

בתקופה זו, אתה ממשיך להגיש דוחות כספיים ולשתף פעולה עם הנאמן. אם נסיבותיך הכלכליות משתנות – לטובה או לרעה – אפשר לבקש עדכון של התוכנית.

שלב 4: קבלת הפטר וסיום התהליך

אם עמדת בכל תנאי תוכנית השיקום הכלכלי לאורך כל התקופה, בסופה תהיה זכאי להפטר – כלומר, מחיקה של יתרת החובות שלא הצלחת לשלם. זהו הרגע שבו אתה משתחרר רשמית מעול החובות ויכול להתחיל חיים כלכליים חדשים.

עם קבלת ההפטר:

1. מתבטלות כל ההגבלות שהוטלו עליך במסגרת הליך חדלות הפירעון.
2. אתה יכול לפתוח חשבון בנק רגיל, להחזיק כרטיסי אשראי ולנהל את ענייניך הכלכליים ללא מגבלות.
3. הרישום על הליך חדלות הפירעון נשאר במרשמים שונים לתקופה של כמה שנים, אך עם הזמן ההשפעה שלו על דירוג האשראי שלך פוחתת.

חשוב לזכור שההפטר לא חל על חובות שלא ניתן למחוק, כמו חובות מזונות או קנסות פליליים.

מתי כדאי לפנות לעורך דין מומחה?

יש מצבים שבהם ללא ייצוג מקצועי הסיכויים להצלחה נמוכים משמעותית:

• אם יש לך חובות מורכבים או שנויים במחלוקת
• אם יש לך נכסים יקרי ערך שאתה רוצה להגן עליהם
• אם אחד הנושים מתנגד לבקשה או מעלה טענות מהותיות
• אם יש חשש שהחובות נוצרו בנסיבות בעייתיות
• אם אתה בעל עסק או עובד עצמאי עם הכנסות משתנות

כיצד לבחור עורך דין מתאים?

בחירת עורך דין בתחום חדלות פירעון דורשת בדיקה מעמיקה:

1. ודא שהוא מומחה בתחום – תחום מחיקת החובות דורש ידע עמוק בחוק החדש.
2. בדוק ניסיון קודם – בכמה מקרים טיפל בשנתיים האחרונות? איך הם הסתיימו?
3. קבל הצעת מחיר ברורה – הצעה שתפרט בדיוק מה כלול בשירות ומה לא.
4. בדוק ממליצים – דבר עם לקוחות קודמים אם אפשר, או עם אנשי מקצוע אחרים.

סיכום

ההחלטה על פתיחת הליך מחיקת חובות היא מהחלטות הכלכליות החשובות ביותר שתקבל בחייך. היא יכולה להציל אותך מתהליך גבייה מתמשך ולאפשר לך התחלה חדשה, אבל יש לה השלכות משמעותיות. אם אתה באמת לא מסוגל לשלם את חובותיך גם בפריסה לאורך זמן, והליכי הגבייה נגדך הולכים ומחמירים, ההליך יכול להיות הפתרון המתאים. אבל אם יש לך אפשרות להגיע להסדר עם הנושים או לפרוס את החובות בדרך אחרת, כדאי לבחון קודם חלופות אלה.