איך לבנות מערכת הידרופונית עשה זאת בעצמך – מתכנון ועד גידול מוצלח

גידול ירקות בבית הפך בשנים האחרונות לפופולרי יותר ויותר, ומערכת הידרופונית עשה זאת בעצמך מאפשרת לכם לגדל ירקות טריים וטבעיים בכל עונת השנה. רבים חושבים שבניית מערכת כזאת דורשת ידע מקצועי רב או השקעה כספית גבוהה. למעשה, בניית מערכת ביתית בסיסית נמצאת בהישג ידו של כל מי שמוכן להשקיע קצת זמן ומאמץ. כדי לעזור לכם להתחיל את המסע שלכם בגידול הידרופוני ביתי, ריכזנו עבורכם את כל המידע הדרוש – מתכנון ועד הפעלה מוצלחת.

מדוע כדאי לבנות את המערכת בעצמכם?

גידול הידרופוני הוא שיטת גידול המבוססת על מים במקום אדמה. במקום שהשורשים יתפתחו בקרקע, הם מקבלים את כל חומרי ההזנה שלהם ישירות מתמיסת מים מועשרת. כך, צמחים יכולים לפרוח ולשגשג ללא אדמה בכלל, כל עוד הם מקבלים את התזונה הנכונה דרך המים.

יתרונות הגידול

• חיסכון אדיר במים – מערכות הידרופוניות צורכות עד 90% פחות מים לעומת גידול רגיל באדמה, כי המים מסתובבים במעגל סגור וכמעט לא מתבזבזים.
• צמיחה מהירה יותר – רוב הצמחים גדלים בקצב של פי 1.5 עד 2 מהר יותר מאשר בקרקע רגילה. לדוגמה, חסה יכולה להגיע לגודל קטיף תוך 30 יום במקום 50-60 יום בגידול רגיל.
• חיסכון במקום – אפשר לנצל את המרחב בצורה אנכית, ולגדל על קיר או במתקן רב-קומתי, מה שמושלם לדירות ומרפסות קטנות.
• פחות מזיקים ומחלות – בלי אדמה, יש הרבה פחות בעיות של מזיקים ומחלות שבדרך כלל תוקפים צמחים בגינה רגילה.
• גידול נקי יותר – אין לכלוך של אדמה, ואין צורך בניכוש עשבים שוטים.

יתרונות הבנייה העצמית

מספר שיטות עיקריות

לפני שנצלול לפרטים, חשוב להכיר את שלוש השיטות העיקריות שתוכלו לבחור ביניהן. לכל אחת יש את היתרונות והחסרונות שלה, במיוחד למתחילים.

שיטת NFT (Nutrient Film Technique – טכניקת סרט החומרים המזינים)

כשרוב האנשים חושבים על הידרופוניקה, הם מדמיינים צמחים שגדלים בצינורות PVC על קיר – וזו בדיוק שיטת ה-NFT. בשיטה זו, מים זורמים באופן רציף לאורך צינורות (בדרך כלל בקוטר 4 או 6 צול), כשהם יוצרים שכבה דקה (פילם) של מים בתחתית הצינור. הצמחים יושבים בחורים שנקדחו בצינור, כשהשורשים שלהם נוגעים במים הזורמים ומקבלים מהם את חומרי ההזנה.

יתרונות השיטה

• מתאימה מאוד לגידול אנכי – אפשר להצמיד אותה לקיר ולחסוך המון מקום.
• קלה יחסית לבנייה – גם למי שאין לו ניסיון קודם בבנייה.
• מראה מרשים – הצינורות הלבנים עם הירק הירוק נראים מעולה על קיר, מה שהופך את המערכת גם לאלמנט עיצובי.
• חיסכון במים – צריכת מים נמוכה יחסית.

חסרונות השיטה

• רגישה להפסקות חשמל – אם המשאבה מפסיקה לעבוד ביום חם, הצמחים עלולים להינזק תוך מספר שעות.
• עלולה להתחמם בקיץ – צינורות הפלסטיק נוטים להתחמם בשמש, מה שדורש פתרונות קירור בחודשי הקיץ.
• פחות מתאימה לצמחים גדולים – צמחים עם מערכת שורשים נרחבת עלולים לסתום את הצינורות.

שיטת DWC (Deep Water Culture – תרבית מים עמוקים)

זו השיטה הפשוטה והזולה ביותר להתחיל בה. בשיטה זו הצמחים שתולים בתוך כוסיות רשת המונחות על גבי מצע צף (בדרך כלל קלקר), כאשר השורשים שקועים ישירות במים עם תמיסת הזנה מתאימה. למים מוסיפים חמצן באמצעות משאבת אוויר ואבן בועות (כמו באקווריום), שמערבלת את המים ומכניסה חמצן מומס לתוך המים.

יתרונות השיטה

• הזולה ביותר – לא נדרש יותר מאשר מיכל אטום, משאבת אוויר, קלקר מחורר וכוסיות רשת.
• תחזוקה פשוטה – בזכות מאגר המים הגדול, נדרש לטפל ולדשן את המים בתדירות נמוכה יחסית.
• מאפשרת בתי שורשים גדולים – המיכל הגדול מסוגל להכיל שורשים נרחבים ללא סכנת סתימה.
• ניידות – קל יחסית להזיז את המערכת ממקום למקום.

חסרונות השיטה

• רגישות לטמפרטורה – מכיוון שהשורשים טבולים במים, המערכת רגישה לטמפרטורות מים גבוהות. מעל 27 מעלות יכולות להתחיל בעיות.
• לא כל הצמחים מתאימים – צמחים הרגישים לעודף מים או גידולי שורש כמו גזר לא יצליחו במערכת כזו.
• תופסת מקום אופקי – פחות מתאימה לגידול אנכי על קיר.

שיטת גאות ושפל (Ebb and Flow)

זו שיטה מעט מורכבת יותר, בה נשתמש באמבט המלא בטוף או פרלייט בו הצמחים גדלים. מפלס המים באמבט עולה ויורד לסירוגין בעזרת משאבה וטיימר, כך שהצמח מקבל פעם מים ופעם אוויר. היתרון המרכזי כאן הוא שבכל פעם שהמים מתרוקנים, הצמח מקבל "איתות" להצמיח שורשים עמוקים יותר בחיפוש אחר מים.

יתרונות השיטה

• מערכת שורשים חזקה – הצמחים מפתחים שורשים בריאים ומסועפים במיוחד.
• מתאימה לכל סוגי הצמחים – כולל ירקות שורש ופקעות שלא מתאימים לשיטות האחרות.
• עמידות גבוהה לצמחים – הצמחים בריאים יותר ועמידים יותר למזיקים ומחלות.
• פחות רגישה לנפילות חשמל קצרות – בניגוד ל-NFT.

 

 

חסרונות השיטה

• מורכבת יותר לבנייה – דורשת יותר רכיבים וידע טכני.
• יקרה יותר – עלות החומרים והרכיבים גבוהה יותר.
• כבדה במיוחד – שילוב של טוף ומים הופך את המערכת לכבדה, מה שדורש משטח תומך חזק.

תכנון המערכת

השלב הראשון והחשוב ביותר הוא התכנון המוקדם של המערכת. רכישת חומרים ללא תכנון מראש עלולה להוביל לבזבוז כסף ולתוצאות מאכזבות. לכן, תכנון יסודי יעזור לכם לבחור את החומרים המתאימים, לחשב נכון את העלויות ולוודא שהמערכת תתאים למרחב שלכם. הנה הנושאים העיקריים שצריך לקחת בחשבון בשלב התכנון.

בחירת מיקום מתאים

קביעת גודל המערכת ומספר הצמחים

בשלב זה חשוב להיות מציאותיים לגבי הצרכים והמרחב הזמין. משפחה של 4 נפשות תוכל להסתפק ב-15-20 עמדות גידול של ירקות עליים כמו חסה, תרד ותבלינים לצריכה שוטפת, אבל מומלץ להתחיל עם מערכת קטנה (2-3 צינורות) כדי ללמוד את העקרונות ואז להרחיב בהדרגה. תכננו את הצפיפות לפי סוג הצמחים – המרחק המומלץ בין צמחים הוא כ-20 ס"מ לירקות עליים ותבלינים ו-30-40 ס"מ לצמחים גדולים יותר. אם אתם בונים מערכת NFT על קיר, תכננו גובה של 1.6-1.8 מטר שמאפשר טיפול וקטיף נוחים.

דרישות תשתית

רשימת חלקים וכלי עבודה נדרשים

כשתסיימו את שלב התכנון, הגיע הזמן לרכוש את כל מה שתצטרכו. הנה הרשימה המלאה למערכת NFT בסיסית עם 3 צינורות (שיכולה להכיל כ-12-15 צמחים).

רכיבי המערכת הבסיסיים

צינורות וחיבורים

• 3 צינורות PVC לבנים בקוטר 4 צול (110 מ"מ) ובאורך 1.5-2 מטר (תלוי במרחב הזמין).
• 6 אטמי חדירה (גומיות מיוחדות שמונעות נזילות בחיבורים).
• 6 ניפלים (מחברי צינורות) אם רוצים לרווח את המרחק בין הצינורות.
• 6 זוויות PVC בקוטר 4 צול (לחיבור הצינורות ביניהם).
• פקק סופי לצינור (1-2 יחידות).
• 6-12 חבקים (תופסנים) להצמדת הצינורות לקיר.

משאבת מים וצנרת

אחד הרכיבים המרכזיים במערכת הידרופונית הוא מערכת הזרימה שמעבירה את המים המועשרים מהמאגר לצמחים ובחזרה. תזדקקו למשאבת מים חשמלית קטנה, כאשר העוצמה הנדרשת תלויה בגובה המערכת – בדרך כלל בין 800-1,200 ליטר לשעה. כדי להעביר את המים מהמשאבה לצינורות הגידול, תצטרכו צינור להזנת מים בקוטר 16 מ"מ. לחיבור הצנרת למערכת ולפיצול המים לכמה כיוונים, הכינו מחברי צנרת ומפצלים לפי הצורך.

מיכל מים ואביזרים

המערכת ההידרופונית זקוקה למאגר מים שיאחסן את תמיסת ההזנה ויאפשר למים להסתובב במעגל סגור. תזדקקו למיכל פלסטיק אטום בנפח 40-60 ליטר לאיסוף המים, כאשר עדיף לבחור במיכל כהה כי אור השמש גורם להתפתחות אצות במים, מה שעלול לפגוע במערכת. כדי לחסוך על תחזוקה שוטפת, שקלו להתקין מצוף פיצוי למילוי מים אוטומטי שימלא את המיכל כשמפלס המים יורד. בנוסף, מומלץ מאוד להוסיף משאבת אוויר קטנה ואבן בועות לחמצון המים – זה יעזור לשמור על בריאות השורשים וימנע ריקבון.

כוסות שתילה וחומרי גידול

כלי עבודה נדרשים

בניית מערכת NFT – שלבי ההרכבה

לאחר שהכנתם את כל החומרים והכלים, אתם מוכנים להתחיל בבניית המערכת בפועל. התהליך כולל מספר שלבים עיקריים שצריך לבצע בסדר הנכון כדי להבטיח פעולה תקינה של המערכת.

הכנת המסגרת והצינורות

 

 

קידוח חורי השתילה

בשלב זה תכינו את הפתחים שדרכם הצמחים יושתלו ויתפתחו במערכת. קדחו את חורי השתילה בצינורות בעזרת כוס הקידוח, תוך הקפדה שהחורים יהיו בגודל המתאים לכוסיות השתילה שבחרתם. קדחו את החורים בחלק העליון של הצינור, אבל לא בדיוק במרכז אלא קצת הצידה בזווית של 10-20 מעלות מהמרכז, כך תמנעו מצב שהצמחים יסתירו זה את זה כשיגדלו. השתמשו במקדח כוס איכותי ובמהירות נמוכה כדי ליצור חורים חלקים ולמנוע סדקים בצינור. לאחר הקידוח, החליקו את שולי החורים בסכין יפני כדי להסיר שאריות פלסטיק חדות שעלולות לפגוע בשורשי הצמחים.

התקנת מערכת המים

כעת תתקינו את המערכת על הקיר ותכינו אותה לזרימת מים. הצמידו חבקים לצינור התחתון במרווחים שווים, תוך הקפדה שהם לא יפריעו לפתחי השתילה. כדי להבטיח שיפוע נכון, אדם אחד צריך להחזיק את הצינור עם הזווית המחוברת למכסה המאגר בשיפוע הרצוי, ואדם שני יסמן את מיקומי החבקים על הקיר בעזרת פלס – אל תסתמכו רק על מראה עין כי הרצפה עצמה עלולה להיות בשיפוע. קדחו חורים בקיר במיקומים המסומנים, הכניסו דיבלים והבריגו את החבקים, ואז הצמידו את הצינור התחתון לחבקים וחברו זווית נוספת בקצה השני של הצינור.

חיבור המשאבה וצנרת ההזנה

בשלב זה תכינו את מערכת הזרימה שתעביר את המים מהמאגר לצינורות הגידול. קדחו חור נוסף בגודל 20 מ"מ במכסה המאגר עבור צינור ההזנה, תוך הקפדה שמיקום החור לא יהיה קרוב מדי לפתח הצינור הראשי. חברו את המשאבה לצינור ההזנה והניחו אותה בתחתית המאגר, תוך שאתם מוודאים שהצינור לא מקופל ושהמשאבה מונחת יציב. העבירו את הקצה השני של צינור ההזנה דרך החור שקדחתם במכסה והובילו אותו לצינור העליון במערכת. לבסוף, קדחו חור קטן יותר (20 מ"מ) בפקק צינור ההזנה, שדרכו יזרמו המים לצינור העליון.

הרכבת המערכת הסופית

השלב האחרון כולל השלמת הרכבת כל הצינורות וחיבור המערכת לפעולה מלאה. המשיכו להרכיב את הצינורות הנוספים באותה שיטה – התקנת חבקים, חיבור לקיר וחיבור זוויות ביניהם, תוך שמירה על אותו שיפוע בכל הצינורות. מדדו את המרחק בצד הרחב של הזווית הפנימית שנוצרת בין שני הצינורות הראשונים, ושמרו על מרחק זהה בכל הזוויות הבאות כדי לשמור על מראה אחיד ושיפוע תקין. בכל חיבור בין צינורות השתמשו באטמי החדירה המשומנים למניעת נזילות – הרטיבו את האטמים במים או שמן לפני החיבור להקל על התהליך. לסיום, חברו את הפקק הסופי לקצה הצינור האחרון והכניסו את צינור ההזנה לצינור העליון דרך החור שהכנתם בפקק ההזנה.

מילוי מים, איזון והפעלה

בניית מערכת DWC

הכנת תמיסת ההזנה וניהול שוטף

בחירת צמחים מתאימים

הבחירה הנכונה של צמחים היא המפתח להצלחה. למתחילים מומלץ להתחיל עם צמחים קלים לגידול כמו חסה לסוגיה שהיא מהצמחים הפשוטים ביותר ומגיעה לשלב הקטיף תוך 30-40 יום מזריעה. תרד הוא בחירה נוספת מצוינת כי הוא גדל במהירות, וכך גם תבלינים כמו בזיליקום, כוסברה, פטרוזיליה, שמיר, נענע ואורגנו שכולם מתאימים מאוד למערכות הידרופוניות. לאחר שתרכשו ניסיון עם הצמחים הבסיסיים, תוכלו לעבור לצמחים שדורשים יותר ידע כמו מלפפונים קטנים, תותי שדה, פלפלים ועגבניות שרי. בהתחלה מומלץ להימנע מירקות שורש כמו גזר וסלק, וכן מתירס, קישואים ודלעות שפחות מתאימים למערכות ביתיות בגלל דרישות המקום והשורשים הנרחבים שלהם.

שדרוגים והרחבות למערכת

בעיות נפוצות, טעויות ופתרונות

גם עם תכנון קפדני, במהלך הגידול עלולות להתרחש בעיות שונות. הכרת הטעויות הנפוצות והבעיות השכיחות תעזור לכם למנוע אותן מראש או לפתור אותן במהירות.

טעויות נפוצות שצריך להימנע מהן

• התחלה עם מערכת גדולה מדי במקום להתחיל קטן וללמוד בהדרגה.
• הזנחת בדיקות pH שוטפות וחוסר איזון של רמת החומציות.
• שימוש בדשן לא מתאים או בכמויות לא נכונות.
• מילוי יתר של כוסיות השתילה שפוגע בפיתוח השורשים.
• שיפוע לא מתאים בצינורות ואיטום לא מספיק של חיבורים.
• מיקום לא נכון – חוסר או עודף אור, והזנחת ניקיון המערכת.

בעיות שכיחות ופתרונותיהן

• בעיות זרימה – נקו את המשאבה ובדקו את השיפוע.
• אצות במערכת – כסו את המיכל והצינורות והחליפו את המים.
• התחממות יתר – הזיזו למקום מוצל או הוסיפו בקבוקי מים קפואים.
• עלים צהובים – בדקו רמת דשן ו-pH, עלול להיות מחסור בחנקן או ברזל.
• קצוות עלים חומים – עודף דשן או EC גבוה מדי.
• צמיחה איטית – בדקו טמפרטורה, אור, pH ורמת דישון.
• ריקבון שורשים – הוסיפו משאבת אוויר או הגבירו את פעולתה.

לסיכום

בניית מערכת הידרופונית עשה זאת בעצמך מאפשרת לכם ליהנות מירקות טריים וטבעיים לאורך כל השנה, תוך חיסכון במים ובמקום. המפתח להצלחה הוא להתחיל עם מערכת קטנה ופשוטה, ללמוד את העקרונות הבסיסיים ולהרחיב בהדרגה. זכרו שהסבלנות והתחזוקה השוטפת הן הבסיס לגידול מוצלח. המאמץ הראשוני שתשקיעו בבנייה ובלמידה יתגמל אתכם בירקות איכותיים ובחוויה מתגמלת של גידול עצמי.