אם הילד שלכם חלה במחלת הפה והגפיים, אתם בטח תוהים כמה זמן זה יימשך, איך אפשר להקל עליו ומתי חוזרים לגן. מדובר במחלה נפוצה מאוד בגיל הרך, במיוחד בגני ילדים, והיא אמנם לא מסוכנת ברוב המקרים, אבל בהחלט יכולה להיות לא נעימה ולגרום לכמה ימים לא פשוטים בבית. מיד נסביר מהם הסימפטומים, איך לטפל בילד בזמן המחלה, ואיך לדעת מתי אפשר לשלוח אותו בחזרה לגן בלי לסכן ילדים אחרים.
מהם התסמינים של מחלת הפה והגפיים?
מחלת הפה והגפיים היא מחלה נגיפית שמתפשטת בקלות, בעיקר בקרב ילדים קטנים. הסימנים הראשונים בדרך כלל כוללים חום גבוה, חולשה כללית וחוסר תיאבון. אחרי יום-יומיים מתחילות להופיע שלפוחיות כואבות בתוך הפה, על הלשון, ובמקרים רבים גם בכפות הידיים והרגליים.
תסמינים נפוצים נוספים
- חום קל עד גבוה (בדרך כלל בתחילת המחלה).
- כאבים בפה שמקשים על אכילה ושתייה.
- גרד ואי נוחות, במיוחד בכפות הידיים והרגליים.
- שלשולים או כאבי בטן קלים אצל חלק מהילדים.
למרות השם שלה, מחלת הפה והגפיים לא תמיד מופיעה בדיוק באותם אזורים – אצל חלק מהילדים יהיו רק שלפוחיות בפה, אצל אחרים הן יופיעו גם בידיים או ברגליים, ולפעמים יתווספו גם תסמינים כלליים של חולשה ועייפות.
איך מתמודדים עם המחלה בבית?
מכיוון שזו מחלה נגיפית, אין טיפול תרופתי שמעלים אותה – היא פשוט צריכה לעבור מעצמה. אבל יש כמה דברים שכן אפשר לעשות כדי להקל על הילד ולסייע לו לעבור את התקופה הזו בצורה נוחה יותר.
טיפים להקלה על הסימפטומים
- הרבה שתייה – ילדים שחולים במחלת הפה והגפיים עלולים להתייבש כי קשה להם לשתות ולאכול. כדאי להציע שתייה קרה, שייקים, ארטיקים או כל דבר שמרגיע את הפה.
- מזון רך וקר – מרקים פושרים, מחיות, יוגורט וגלידות יכולים להיות פתרון מצוין כשיש כאבים בפה.
- מנוחה ומעט גירויים – הילד כנראה עייף יותר מהרגיל, אז תנו לו זמן לנוח, לראות סרטים או לשחק במשחקים רגועים.
- הורדת חום וכאבים – אם הילד סובל מחום גבוה או מכאבים בפה, אפשר לתת לו משכך כאבים כמו אקמול או נורופן בהתאם להנחיות הרופא.
איך מונעים הדבקה בתוך הבית?
נגיף מחלת הפה והגפיים מאוד מידבק, ולכן כדאי לנקוט באמצעי זהירות כדי למנוע הדבקה של אחים או הורים:
- שטיפת ידיים תכופה – במיוחד אחרי החלפת חיתול, ניגוב אף או מגע עם השלפוחיות.
- חיטוי צעצועים ומשטחים – הנגיף יכול לשרוד על חפצים, ולכן כדאי לנקות צעצועים, שולחנות וידיות דלתות.
- שמירה על היגיינה אישית – לא לחלוק כלי אוכל או מגבות עם הילד החולה.
מתי חוזרים לגן אחרי מחלת הפה והגפיים?
הילד מתחיל להרגיש טוב יותר, החום ירד, והוא כבר מתרוצץ בבית – אבל האם זה אומר שאפשר לשלוח אותו לגן? מחלת הפה והגפיים היא מחלה מאוד מדבקת, ולכן יש הנחיות ברורות לגבי חזרה למסגרת.
הנחיות לגבי חזרה לגן
- רק אחרי שהחום ירד לגמרי – אם לילד יש עדיין חום, הוא לא יכול לחזור לגן, גם אם הוא מרגיש יותר טוב.
- כאשר השלפוחיות בפה התייבשו – השלפוחיות הן אחד הגורמים המרכזיים להדבקה, ולכן יש לחכות עד שהן נעלמות או מתייבשות לחלוטין.
- אם אין שלשולים – במקרים מסוימים המחלה גורמת גם לתסמינים במערכת העיכול, ולכן חשוב לוודא שהילד חזר לתפקוד רגיל לפני החזרה לגן.
בדרך כלל, מרגע הופעת התסמינים הראשונים ועד להחלמה מלאה חולפים 5 עד 10 ימים. גם אם הילד מרגיש כבר הרבה יותר טוב, יש להקפיד לא לשלוח אותו חזרה לגן מוקדם מדי – כדי לא להדביק ילדים אחרים.
למה חשוב להמתין עד להחלמה מלאה?
הרבה הורים עובדים רוצים להחזיר את הילד לגן כמה שיותר מהר – וזה מובן. אבל אם הילד חוזר כשהוא עדיין מדבק, זה עלול לגרום לגל הדבקות בגן, ולהחזיר אתכם שוב לנקודת ההתחלה עם עוד ימי מחלה בבית.
- שליחת ילד חולה לגן עלולה לפגוע גם בו וגם בילדים אחרים.
- גן עם התפרצות של מחלת הפה והגפיים עלול להיסגר זמנית בשל ריבוי מקרי הדבקה.
- אם הילד יחזור מוקדם מדי, המערכת החיסונית שלו עדיין תהיה חלשה והוא עלול להידבק שוב במשהו אחר.
מה עושים אם הגן מבקש אישור רפואי?
בחלק מהמקרים, במיוחד אם היו הרבה מקרי מחלת הפה והגפיים בגן, הצוות החינוכי עשוי לבקש אישור רפואי על החלמה מלאה. במקרה כזה, ניתן לגשת לרופא הילדים ולבקש אישור על כך שהילד אינו מדבק יותר ויכול לחזור לשגרה.
לסיכום
מחלת הפה והגפיים היא אמנם מחלה לא נעימה, אבל היא לרוב עוברת מעצמה תוך מספר ימים. כדי להקל על הילד, חשוב לספק לו טיפול תומך בבית, לדאוג שיישאר רגוע ונינוח, ולשמור על היגיינה כדי למנוע הדבקה של שאר בני המשפחה. מתי חוזרים לגן לאחר ההחלמה? חזרה מוקדמת מדי עלולה לגרום להתפשטות מחודשת של המחלה. לכן, הקפידו על הכללים: ללא חום, ללא שלפוחיות פעילות וללא שלשולים. כך תבטיחו חזרה בריאה ונכונה לשגרה – גם לילד שלכם וגם לכל ילדי הגן.
המידע באתר הוא לא חוות דעת רפואית או המלצה רפואית מכל סוג שהוא, כדי לקבל את הטיפול המדויק לצורך הטיפול בבעיה יש לפנות לרופא ו/או למומחה בלבד.
